מה הוא הסאונד המושלם למועדון? על מועדונים, סאונד, ומה שביניהם - פרק: א

אוקיי. אז לפני שנתחיל במסע שלנו לנפלאות הסאונד במועדונים, אולי כדאי שנשאל את עצמנו מהו בעצם הסאונד המושלם למועדון. זאת לא שאלה קלה, ובטח לא שאלה שאפשר לענות עליה בקניית ציוד מיצרן מסוים. זה ממש לא העניין. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על המימד הסובייקטיבי שנוסף לכל דיון על סאונד.

אז מה כן? איך בכלל אפשר להתחיל לענות על שאלה כזאת?

תראו, אני לא בעלים של מועדון. אף פעם לא היה לי מועדון, ואף פעם לא ניהלתי מועדון. אפילו לא בקיבוץ. אבל כמו בכל דבר בחיים, ישנם דפוסים. והדפוסים האלו ניתנים לצפייה.

בתור בליינים, הרבה ממה שקורה מאחרי הקלעים של המועדון, לא ידוע לנו. אבל את ההשפעה אנחנו רואים. הכלכלה של המועדון, גם בסך הכל די פשוטה, ובגדול היא בנויה מכניסות ומכירת אלכוהול. מה שכמובן חשוב להוסיף הוא שלא תמיד לפעילות מאחרי הקלעים יש השפעה שרואים. לפעמים ההשפעה היא על מה שלא רואים (ולא רוצים לראות). מועדון הוא מקום ש”חי” באקו-סיסטם שברירי עם הרשויות, והשכנים, והרבה מאמץ מושקע בשימור האקו-סיסטם הזה לטובת החוויה של הקהל.

אז נכון. בעל/מנהל מועדון צריך לנהל מלא דברים. מלדאוג שהמקום מסודר, השירותים נקיים ויש מספיק חנייה, ועד לתקשורת עם האבטחה ותמיכה בצוות. אבל אם נתמצת את כל הפריפריה והתמיכה לפעילות האמיתית של המועדון, וכיצד הוא מספק ערך, אז מה בעל המועדון רוצה בעצם?

*מועדון בתפוסה מלאה

*בר שלא מפסיק לעבוד

*אפס בעיות מהשכנים

די פשוט לא?

בואו נראה:

מה צריך בשביל שיהיה מועדון בתפוסה מלאה?

כן, כולם יודעים: אמנים מוכשרים, ליינ-אפ עם סיפור טוב, קהל שחולק מכנה משותף, תפאורה שמתקשרת עם התוכן, ועוד. אלא שכל “החומרים” האלה צריכים דבק, והדבק הוא הסאונד.לא סתם הדרך הכי טובה לעצור מסיבה היא לכבות את המוזיקה - בלי הגברה, זה פשוט לא אותו הדבר. אבל זה לא שכל הגברה מספיקה בשביל להדביק את הכל לאורך זמן. בלי סאונד טוב, זה לא יחזיק. הקהל יעזוב מוקדם, והמועדון לא יישאר בתפוסה מלאה.

אפשר להמשיך: 

מה עם בר שלא מפסיק לעבוד?

רובינו מזהים אלכוהול עם אינטראקציות חברתיות. הרי היינו יכולים להשאר בבית עם בקבוק וויסקי, ובכל זאת בחרנו לבוא לשתות כוסית או שתיים במועדון. למה? אינטראקציות חברתיות.

אלא שאינטראקציות חברתיות, יכולות לקרות כשאפשר לדבר, ובמועדון שאי אפשר לדבר בלי לצעוק, לא יקרו הרבה איטראקציות, ובהתאמה, פחות פעילות בבר. מה מתברר, שגם פה לסאונד חשיבות עליונה. אם אי אפשר לדבר בלי לצעוק, יש פחות סיבות לשתות. בלי סאונד שמאפשר איטראקציה חברתית, הבר לא יפרח.

לא שכחנו.

מה עם בעיות מהשכנים?

טוב, אז כולם כבר יודעים שבעיות מהשכנים הם, כמעט אך ורק, על הרקע של רעש.

בייחוד אותו “בום בום” שלא רק שלא מפסיק, הוא נסחף בחלל, בשעות הלילה השקטות, ומפריע את מנוחת השכנים. לאורך זמן זה אומר דבר אחד. או שהבעייה תיפתר, או שהמועדון ייסגר.

והנה אנחנו שוב חוזרים לחשיבות של הסאונד. רק שהפעם מהצד השני - אם אי אפשר לשלוט בהתפשטות שלו, אז ייצא שכרינו בהפסדינו.

אז כן. למועדון מצליח יכולים להיות ים של פרמטרים שבהם הוא מצטיין.

אבל אם הסאונד לא יתמוך בשלושת המרכיבים הכי חשובים:

*מועדון בתפוסה מלאה

*בר שלא מפסיק לעבוד

*אפס בעיות מהשכנים

המועדון לא יוכל למקסם את הפוטנציאל העסקי שלו, נקודה.

שכמובן מוביל אותנו, על דרך ההיפוך, אל ההגדרה שחיפשנו:

“סאונד שממקסם את הפוטנציאל העסקי של המועדון, הוא הסאונד המושלם”.

אז הנה יש לנו הגדרה שאפשר לעבוד איתה. כפועל יוצא מזה, ניתן לנו בדיוק הדגש אותו אנחנו צריכים לשים בבואינו לחשוב על איך מייצרים סאונד טוב במועדון.

או במילים אחרות:

*איך נייצר סאונד מקיף שמדביק ביחד את כל השותפים באירוע לאורך זמן?

*איך נייצר סאונד שייאפשר תקשורת בין אנשים, אבל עדיין יספק עוצמה ראוייה?

*איך נבטיח שחוויית הסאונד בתוך המועדון, אינה זולגת החוצה ומפריעה לסביבה?

שלושת הדברים האלו, הם המצפן שלנו, והם ייקבעו את הכיוון שנלך בו.

בתמונה: מועדון המנטרה, בג'אקרטה, אינדונזיה - עם מערכת הVHD של KV2-Audio